החלטה בתיק בר"ע 1009/06

1.         זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (כב' השופטת א' בוהדנה) מיום 20.12.05 במסגרת תמ"ש 590/05, לפיה המבקש חויב בתשלום מזונות זמניים לבנו הקטין (משיב 1) בסך של 2,000 ש"ח לחודש ומזונות זמניים לאישה (משיבה 2) בסך של 1,500 ש"ח לחודש.

2.         רקע עובדתי:

א .         המבקש והמשיבה 2 נישאו בנישואיי פרגוואי ב 2.12.95.

ב .         לבני הזוג נולד ביום 1.8.96 בנם המשותף יונתן, שהוא משיב 1. למשיבה 2 ילד נוסף מנישואיה הקודמים.

ג .          המבקש הגיש בקשה להתרת נישואין לפי חוק השיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969.

ד .         המשיבה 2 הגישה לבית משפט קמא בשמה ובשם משיב 1 תביעת מזונות.

ה .         בהחלטתו מיום 20.12.05 קבע בית משפט קמא כי על המבקש לשאת בתשלום מזונות זמניים למשיב 1 בסך של 2,000 ש"ח לחודש ובנוסף לשאת באופן בלעדי בצרכיו החיוניים של משיב 1 שאינם מכוסים ע"י הביטוח הרפואי ובתשלום עבור החוגים שלא יעלו על 200 ש"ח לחודש וכן לשאת בתשלום מזונות זמניים למשיבה 2 בסך של 1,500 ש"ח לחודש.

ומכאן בקשת רשות הערעור.

2.         אלה בתמצית נימוקי הבקשה:

א .         לנישואי הצדדים אין תוקף משפטי והם בטלים (VOID) ומשכך אין המבקש חייב בתשלום מזונות משיבה 2 לא לפי הדין האישי שלו ולא לפי הדין של מדינת פרגוואי.  

ב .         חיובו של המבקש במזונותיה הזמניים של משיבה 2 בשיעור של 1,500 ש"ח לחודש הינו מוגזם במיוחד לאור העובדה כי משיבה 2 משתכרת למחייתה מעל 5,000 ש"ח לחודש ולה נכסים רבים.

ג .          בעניין שיעור מזונות משיב 1, בין הצדדים היה הסכם שקיבל תוקף של החלטה, לפיו ישלם המבקש סך של 1,000 ש"ח בגין הוצאות כלכלת משיב 1 בנוסף לתשלום הוצאותיו הרפואיות והחינוכיות. כנגד זאת הסכים המבקש לוותר על דירתו לטובת המשיבים ללא תמורה. ההסכמות הנ"ל יש בהן כדי להצביע על שיעור המזונות שראוי היה לפסוק לטובת משיב 1. מכאן טעה בית משפט קמא כשחייב את המבקש בסכום גבוה מהשיעור שכבר הוסכם עליו בין הצדדים, כאמור לעיל.

ד .         טעה בית משפט קמא כשהחיל את חיוב המזונות באופן רטרואקטיבי מיום הגשת התביעה. שכן עד לחודש נובמבר 2005 התגורר המבקש יחד עם המשיבים וממן את כל צרכי המחייה שלהם.

3.         המשיבים התנגדו לבקשה וביקשו להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה.

4.         דיון

א .         ראשית כל, אציין כי יש טעם בטענות המשיבים שדין הבקשה להדחות מן הטעם שלא צורף תצהיר בתמיכה לבקשה ומטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה על הסף. על אף זאת, אדון בבקשה גם לגופה.

ב .         באשר לטענת המבקש כי לנישואיי הצדדים אין תוקף משפטי והם בטלים

 (VOID). אין מקום בשלב זה לבדוק לעומק טענה זו של המבקש ומקומה להתברר במהלך שמיעת הראיות. מעבר לכך, בית משפט קמא התייחס לטענתו הנ"ל של המבקש וקבע בצדק כי:

"... מעצם הגשת בקשה להתרת נישואים על ידי הבעל, משתמע כי אין כל פגם בנישואים, שאם לא כן לא היה מקום לבקש את התרתם. יתר על כן, טענה זו אינה מועילה לו משום שאף אם יימצא שהחבות אינה קיימת משום שיש פגם בנישואין עדיין חבותו בתשלום מזונות אישתו מגעת, למצער, כידועה בציבור".